שלום לכולם. למי שלא מכיר אותי – שמי שאול ויינשטיין, אני מהנדס תכנה ומתמטיקאי, עצמאי בתחום בנית אתרי אינטרנט. היום אני בעיקר מתרכז בניהול ופיתוח של האתר "נבדל" - http://www.nivdal.com – אתר שמציע משחק אסטרטגיה לניהול קבוצת כדורגל.
שחמט הייתה מחלת הילדות שלי. לעולם לא למדתי עם מאמן. פשוט אהבתי לשחק. יכולתי לשחק שעות על גבי שעות – רק תתנו לי יריב. פעם, עוד לפני עידן האינטרנט, אני זוכר שמצאתי את עצמי משחק כל הלילה אצל חבר, ולא שם לב שהגיע הזמן לקום כבר. שנינו איחרנו לבית הספר באותו יום. הוא כנראה לקח את זה קשה ולא שיחק יותר שחמט כמה שנים. ואני הייתי צריך למצוא יריב חדש... בכל זאת, ללא אימונים מסודרים, קשה להפוך לשחקן רציני. התקדמתי עד רמה של 2000 בערך, וברמה הזו אני נמצא כבר איזה 20 שנה, ובטח אשאר בה עוד איזה 80 שנה עד שאתקדם לשלב הבא בהתפתחות נפש האדם.
אני שחקן שחמט פעיל גם בשנים האחרונות. תמיד גם אהבתי את העניין של שיפוט וארגון תחרויות. כ10 שנים הייתי "עוזרו הנאמן" של שמחון ינאי במועדון הירושלמי. תמיד הייתי גם שחקן ליגה.
בשנים האחרונות התמזל מזלי להיות חלק מקבוצה מדהימה – ירושלים ט' שמה. ירושלים ט' היא לא עוד קבוצת שחמט. היא גם תופעה חברתית. אני מקווה שנוכל לשחק ביחד עד שה80 שנים הללו יעברו. הקבוצה התחילה את דרכה בליגה ד' בשנת 2001. אני הצטרפתי בשנת 2005, כשהקבוצה כבר עלתה לליגה א' . מאז אנחנו שיחקנו כמה עונות בליגה א, וגם שלוש עונות בלתי נשכחות בליגה הארצית. בעונה האחרונה הינו ממש קרובים לעליה לליגה הלאומית. ממש, זה אומר שהובלנו את הליגה ערב המחזור האחרון. אני עם הרמה שלי, הייתי מחליף, כמובן. ובעונה הזו של הצמרת לא נתנו לי לשחק בכלל, ובצדק. בשנה שעברה חשבנו שנוכל להתחזק בעוד שחקן העונה, ושוב נתמודד על עליה לליגה הבכירה. אבל אז...
את סיפור ההתפרקות של המועדון הירושלמי לשניים אני עוד אספר פעם לעומק בספר זיכרונותיי. אני בטוח שהוא יעניין כמה אנשים כאן בפורום, אבל לא זה הזמן לספר אותו. יש לי יותר מדי דברים להגיד על ההתנהלות של יותר מדי אנשים שמעורבים. בסופו של דבר אף אחד לא נראה טוב בסיפור הזה. כולם פוליטיקאים קטנים ומכוערים. ואין לי שום רצון לריב עם כאלה, במיוחד לאור העובדה שאני תלוי בחסדיהם בתקופה הקרובה. מה שחשוב זה שאלון כהן רביבו, פיטר גוחבט, פיליפ זיסמן, אנוכי, ועוד חברים נוספים, מנהלי מועדון חדש עכשיו, "ירושחמט" שמו.
אם בתחילת עונה שעברה הייתם אומרים לי שאני לא אהיה שחקן ליגה ארצית עונה אחרי זה, לא הייתי מאמין לכם. הייתי עונה – אנחנו בהרכב חזק, בטח לא נרד ליגה. על עליה לליגה לאומית רק איגור בירנבוים – האופטימיסט המושבע של הקבוצה – הרשה לעצמו לחשוב. אבל ליגה ג??? טוב. נניח שאני לוקח הפסקה של שנה ועוזר לעלות לקבוצה שלנו. אבל שכל הקבוצה שלנו תהיה בליגה ג'? שאני אהיה מחליף שני בקבוצה, וכשאעלה לשחק בלוח רביעי, בקושי אוציא תיקו (בליגה ג')? משהו פה לא מסתדר לי בכלל.
אז אני רוצה לסקור פה את סיפור ליגה ג' ירושלים שנת 2012. 10 קבוצות. אחת ברמה של ליגה ארצית. ניחשתם נכון – ירושחמט ט'. קבוצה שנקראת "מרכז השחמט ירושלים – ט'", ונמצאת בליגה ארצית מרכז היא חיקוי עלוב של ירושלים ט האגדית. היא מורכבת על אך ורק משחקני פתח תקווה, ומשחקי הבית שלה הם בפתח תקווה. אפילו את השם הם לא דאגו להחליף. עוד רמז להתנהלות ההזויה של כל המעורבים בפרשת הפירוק שנתנו לדבר כזה לקרות...
קבוצה נוספת שמורכבת משחקני ליגה א לשעבר (שוב – תסתכלו בשנתון הליגה, ותראו שקבוצת ליגה א מרכז שנקראת "מרכז השחמט ירושלים א" היא קבוצה מפתח תקווה), בניהולו של הקפטן גרגורי לוינסקי, נקראת "ירושחמט הניסויי". למען האמת יש שני חלקים בקבוצה הזו – החלק שהגיע עם הקבוצה של ליגה א, והחלק של ילדי בית הספר הניסויי מכיתות ד עד ו, שמתחילים לעלות ברמה וכבר מספיק בשלים כדי לשחק בליגה ג'. טוב – כל ליגה ג פרט לליגה ג שלנו אולי.
עוד שתי קבוצות – ירושחמט ב' של מרק פרידמן, וירושחמט ג של אחי קליין, הן קבוצות ששיחקו בליגה ב בשנה שעברה. גם ירושחמט ד של אבי כהן היתה בליגה ב, אבל ירדה. עוד קבוצה היא קבוצה חדשה בראשותו של האמן פיטר גוחבט שהרכיב קבוצה שמבוססת על התלמידים שלו. ובנוסף יש את קבצת ירושחמט "בית הכרם" ברשותו של דני קרסיק, שגם היא קבוצה של חברים מבית הספר "בית הכרם". הקבוצה הייתה בצמרת ליגה ג' בשנה שעברה, ואמורה הייתה להישאר כזו אם לא הפירוק.
את הליגה שלנו משלימות שתי קבוצות של מועדון עופרה-בית אל, שגם הן קבוצות שיכולות להעמיד הרכב של ליגה ב, וקבוצה מבית שמש שמורכבת מנערים ומפנסיונרים, ומשחקת בליגה ג הירושלמית כבר הרב שנים.
כל זה מרכיב משהו שלדעתי, וכמובן ללא בדיקה מעמיקה, ראוי לתואר "ליגה ג' החזקה ביותר בעולם אי פעם". מתי בליגה ג שיחקו שני אמנים, כ10 מועמדים לאומן, עוד כ10 שחקנים בעלי דרגה ראשונה? אם מישהו מכיר ליגה ג חזקה יותר – אשמח לדעת.
סיבוב ראשון. אנחנו התמודדנו מול הקבוצה של מרק פרידמן. קבוצת ותיקים שמשחקים ביחד כבר שנים רבות בניהולו של קפטן ותיק – מרק הוא בן 85 היום, ועדיין פעיל בתחרויות ובליגה. כל הכבוד! אמנם ההרכב שלנו השנה חלש יותר מההרכב בשנה שעברה. גיא ליבמן משחק בליגה לאומית ובצדק. פיטר קיבל פטור מלשחק אצלנו, וגבי קלברסה עבר לתל אביב ופרש זמנית משחמט בגלל עבודה חדשה. אבל עדיין אנחנו פייבוריטים בכל מפגש. וזה שניצחנו רק 3-1, ובמפגש השני 2.5 -1.5 (כן, בליגה ג משחקים שני משחקים של שעה על שעה) – זה רק עוד הוכחה לכוחה של הליגה הזו.
קבוצתו של גרגורי לוינסקי, המורכבת משחקני ליגה א, ניצחה 7-1 בבית שמש והיא מובילת הטבלה אחרי הסיבוב הראשון. הקבוצה של פיטר הצליחה להתמודד מול הקבוצה של אחי רק בסיבוב הראשון, ועשתה 2-2. בשני פיטר היה צריך ללכת, ובלעדיו הקבוצה התפרקה והפסידה 4-0.
"בית הכרם" ו ירושחמט ד' היו ברמה דומה מאוד, ושני המפגשים היו מלאים בשטויות שלא מהעולם הזה, והסתיימו בתוצאה 2-2, שאפילו את חצי הנקודה של הבונוס הם לא השכילו לקחת.
עוד לא יודע מה התוצאה בסיבוב הראשון בנין הקבוצות של עופרה.
בינתיים הטבלה היא כזו:
1. ירושחמט "הניסויי" – 8 נק'
2. ירושחמט ג' – 6.5 נק'
3. ירושחמט ט – 6.5 נק'
4. ירושחמט ד – 4 נק'
5. ירושחמט "בית הכרם" – 4 נק'
6. ירושחמט ב – 2.5 נק'
7. ירושחמט א 2 נק'
8. עירוני בית שמש ג' – 1 נק'
אני אמשיך לעדכן את הסיפור בסיבובים הבאים. מבחינתי זהו סיפור שיכול להסתיים לא רק בשיא אחד (ליגה ג' החזקה ביותר בהיסטוריה), אלא גם בשיא נוסף – עליה של 4 ליגות רצוף כל שנה. הלוואי. טוב, לא יודע לגבי 4, אבל 3 זה ריאלי לגמרי.