על ידי Oded Ross » 09/08/2007 17:00
ראיתי את העמדה הסופית בלי להתעמק ושאלתי את מיה למה היא הסכימה לתיקו ולא ניסתה להמשיך עוד קצת, גם אם קשה לממש את יתרון הרגלי.
היא אמרה שחוץ מזה שהיא היתה בדוחק זמן (דקה וחצי כשלעידו היה הרבה יותר, לא זוכר כמה בדיוק), העמדה הבעייתית של הפרש מונעת כל אפשרות לשחק על ניצחון.
אם למשל צג2 אז הפרש עלול להילכד אחרי מה8-ד7. אם פא7 אז צא5 והרגלי העודף נופל. שחור גם מאיים ה4 שלכל הפחות שובר את מבנה הרגלים של הלבן. התיקו היה מוצדק.
בניתוח התברר שאחרי חילופי המלכות ב-ד5 המשחק הנגדי של שחור בראשות הצריח ב-ג2 מפצה על החיסרון ברגלי בכל הווריאנטים (היו שם כמה טקטיקות נחמדות שלא התרחשו בפועל). אולי מהב7 אחרי שהיא זכתה ברגלי היה נותן סיכויים טובים יותר לממש את היתרון.
The rest of the game is no fairy tale, but will be appreciated by those who call chess a war game. Unlike the high level combative artistry of top players, this game captures the true nature of war: sloppy, senseless tragedy, chaos and stupidity.