דו קרב פישר – ספסקי 1972

חלק ב'

 

 

ובו ינתן תפקיד מרכזי לשני זבובים מתים.

 

עזבנו את גיבורינו רגעים ספורים לפני המשחק הראשון, כשרק התערבות מן הבית הלבן גררה את פישר לשולחן המשחקים. לחיצת ידיים, שחור (פישר) לוחץ על השעון, ולרווחת כולם הדו – קרב מתחיל.

 

 

בוריס ספסקי:

 

"המשחק הראשון הינו תמיד מורט עצבים לשני הצדדים. במהלך המשחק הדופק עולה לשיעור של 160 דפיקות לדקה גם אם יש לך לב בריא במיוחד..." "... הדופק הממוצע שלי הוא 55, הייתי חזק למדי מבחינה פיזית, לא אתלט אך בהחלט בריא, אבל באשר לתפקוד העצבים שלי – זה היה סיפור אחר."

 

ספסקי בלבן לא רצה יותר מתיקו, הוא כפה החלפת כלים עד לסיום של תיקו "מת". פישר מצידו החליט להגיב בהקרבת רץ מפוקפקת.

מי מן הקוראים היה משחק בעמדה זו ר:ח2? האם נכונותו של פישר לבחון ואף לשחק מסעים אבסורדיים היא שהפכה אותו לשחקן גדול כל כך?

 

 

אמנם ניתוחים הוכיחו כי גם לאחר הקרבת הרץ לשחור סיכויים מצויינים לתיקו, אך במהלך המשחק לא מצא פישר את ההמשך הנכון ונאלץ להכנע.

 

בוריס ספסקי:

 

"הסגנון של פישר חייב אותו להיות תמיד בצד המתקיף, וכאן (במשחק הראשון) הוא מצא את עצמו בעמדה פסיבית, לו רק היה "מחזיק" את העמדה הוא היה מגיע לתיקו, בלי שום בעיה, אבל הוא מצא את עצמו בעמדה פסיבית ולא רצה תיקו. הוא רצה לשנות את מהלך המשחק בכל מחיר, וזה היה מסוכן מידי... זוהי הסיבה להפסד המשחק"

 

פישר פיגר בנקודה אחת וסירב להופיע לתחילת המשחק השני בטענה שרעש המצלמות באולם המרכזי מסיח את דעתו. התוצאה היתה הפסד טכני. פישר היה עכשיו בפיגור של שתי נקודות ושקל ברצינות את הפסקת המשחק וחזרה לארה"ב.

 

פאול מרשל עורך דינו של פישר מספר אודות מאמצי המשלחת האמריקנית למנוע מפישר לברוח:

 

"ביל לומברדי (עוזרו של פישר ובעצמו רב אמן חזק) כומר קאתולי אדוק, בא אלי בפנים מבויישות ואמר "זה עתה הוצאתי את הכבל המגנטי ממכוניתו של פישר על מנת שלא יוכל לנסוע לשדה התעופה..."

 

"... זה היה לפני שהחזרנו אותו לחדר, הם (המשלחת האמריקנית) שטפו לו את המוח, הם לא נתנו לו לישון, הם המשיכו להסתובב בחדר ולהסביר לו שהוא חייב לשחק ומדוע הדבר לטובתו"

 

עד היום לא ידועות הסיבות בגינן, נמנע פישר מלנטוש את הדו-קרב. לימים יטען עיתונאי הספורט הישראלי שאול הון כי ידו היתה בדבר. אל מול התנהגותו הקפריזית של הגאון האמריקני התנהג אלוף העולם כאלוף אמיתי.

 

בוריס ספסקי:

 

"היו לי שתי הזדמנויות לנטוש את הדו-קרב ולהשאר אלוף עולם. זה היה הולם מאוד את רצונותיה של וועדת הספורט (הסובייטית) , אבל לי זה לא התאים כלל וכלל, זו היתה הבעיה"

 

על אף אי שביעות רצונו של אלוף העולם ספסקי התקיים המשחק השלישי באולם צדדי לעיני מצלמת וידאו בלבד. מאוחר יותר יתלונן ספסקי על התנאים באותו משחק ויטען כי שיחק רק משום שהבטיח לעשות כן.

 

ד"ר פרנק בראדי – עורך ביוגרפיות מתאר את מהלך המשחק השלישי:

 

"פניו של פישר היו חיוורות. הוא היה נתון במאבק פנימי. אינני יודע מה היה קורא לו הפסיד את המשחק והיה מפגר ב3 נקודות או לו היה מסיים בתיקו. המשחק התפתח להיות אחד היפים בדו-קרב. פישר הוכיח לעצמו לספסקי ולעולם שהוא מתמודד ראוי."

 

במהלך מדהים וחסר תקדים בהיסטורית אליפויות העולם, הצליח פישר להשוות כבר במשחק החמישי ולהפוך את הקערה במשחק השישי.

 

 

 

לארי אבנס:

 

"במשחק החמישי, אני חושב שפישר השווה את התוצאה, ואז הוא זכה במשחק השישי אשר אני סבור כי היה המשחק הטוב ביותר בדו-קרב. למען האמת ספסקי עמד על הבמה והריע לו יחד עם הקהל, זה היה רגע מדהים, חסר תקדים, מעולם לא ראיתי שחקן מפסיד ואז מריע ליריבו"

 

פישר-ספסקי משחק 6.

לבן נוסע וזוכה. (תשובות בסוף המאמר, רמז בתחתית הדיאגרמה).

 

רמז: חיסול הכלי המגן.

 

המשך המחצית הראשונה של הדו-קרב נשלטה ע"י פישר, פישר זכה במשחקים חמש, שש, שמונה ועשר וצבר לזכותו יתרון בן 3 נקודות. ספסקי נלחם בחזרה וזכה במשחק מס' 11 אבל פישר שב וזכה במשחק ה13.

 

פישר-ספסקי משחק 8.

לבן נוסע וזוכה. (תשובות בסוף המאמר, רמז בתחתית הדיאגרמה).

רמז: חפש את מסע הביניים.

 

 

ספסקי -פישר משחק 11.

לבן נוסע וזוכה – מצא את הזכיה המשכנעת ביותר. (תשובות בסוף המאמר).

 

ספסקי – פישר – משחק 13.

שחור נוסע וזוכה. (תשובות בסוף המאמר).

 

 

נימוק מפתיע לחולשתו של ספסקי ניתן למצוא דווקא בדבריו של פאול מרשל עורך דינו של פישר:

 

"כל השטויות שמסביב, כל העיכוב, כל ההתמקחויות, אנו חושב שהשפיעו לרעה על בוריס ספסקי , אשר היה אדם ישיר וישר, שחקן שחמט מבריק ואדם נחמד מאוד. אני סבור שכל אילו היו בניגוד לאישיותו."

 

ואכן ניתן רק לנחש מה היתה התוצאה בדו קרב רגיל שהיה וודאי נוח בהרבה לספסקי מבחינה פסיכולוגית. הגם שקשה לשער כי תוצאת הדו-קרב היתה שונה, הרי שלדעתי היה הפער פחות בהרבה מכפי שהיה בפועל.

 

לאחר המשחק ה17 עמדה התוצאה על 10 לפישר ו7 לספסקי. בנקודה זו יצאו הסובייטים במתקפה פסיכולוגית על פישר. הטענה היתה שפישר והאמריקנים משתמשים בנשק סודי כלשהו על מנת לפגוע  בריכוז של אלוף העולם.

 

קורגיוס –רב אמן סובייטי, מומחה לפסיכולוגיה בשחמט:

 

"קיבלנו מכתבים רבים אודות הדרכים השפלות בהן ניסה פישר להשפיע על מוחו של ספסקי. באחד מהן נטען כי האמריקנים עושים שימוש במקור כוח סודי המוכמן בצוללת, באחד אחר נטען כי בכסאו של פישר מוטמן גנרטור המפיץ קרניים הפוגעות בספסקי. עוד נטען כי פישר מדליק את הגנרטוק כל פעם שהוא קם מכסאו ומכבה אותו כשהוא מתיישב"

 

גם ספסקי עצמו לא שלל אפשרות זו:

 

"אינני מוציא מכלל הסבירות את האפשרות שפישר ואני שימשנו מטרות לסוג חדש של נשק שהופעל מרחוק. זאת על סמך ההרגשה בה התנסיתי במהלך המשחקים  ואשר היתה לא נעימה למדי, הרגשתי שלא בנוח, הרגשתי שמשהו מסיח את דעתי"

 

כיסאו של פישר פורק, אך כל שנמצא שם היו שני זבובים מתים. אחד מחברי המשלחת הסובייטית הציעה לערוך ניתוח לשני הזבובים. למרבה המזל לא נלקחה הצעה זו ברצינות.

 

האם יצליח פישר להתגבר על המתקפה הפסיכולוגית ולזכות בתואר?

כיצד ינהג פישר לאחר זכייתו? (רמז לשאלה הקודמת).

 

זאת ועוד בפרק ג'.

 

תשובות:

משחק מס' 6 – צ:ו6

משחק מס' 8 – פד5

משחק מס' 11 – א4

משחק מס' 13 – מה:ד6